两人睡下没多久,天就亮了。两人昨夜折腾的厉害,要了几次水。几个侍女知道两人睡得晚,可今日要敬茶认亲,着实耽搁不得,权衡了一下,桔梗硬着头皮推开门进去,隔着屏风开口道:“奴婢见过侯爷,郡主。时辰不早,二位该起了。”
桔梗话音落,里面传来萧宸睡意朦胧的声音:“不急,晚点再……”“知道了,你去把我和侯爷的衣服拿进来。”紧接着就听到慕容曦开口打断了萧宸的话,只是慕容曦嗓子沙哑的厉害。桔梗闻言松了口气,恭敬道:“是奴婢遵命。”说完,立即恭敬退了出去。
里面萧宸哼哼道:“你累坏了,多睡一会儿没关系。”慕容曦哑着嗓子道:“礼不可废。”萧宸听她嗓子哑的不像话,有些心疼道:“等下让人给你备碗润喉茶。”慕容曦闻言,想到昨夜他压着自己,让自己一遍遍求他,唤他“好夫君”的场景,顿时红着脸道:“还不是都怪你。”
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
去读书
本章未完点击下一页继续阅读